#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צח. לשם מה כתבה התורה ""יחדיו"" 1) בחורש בשור ובחמור 2) בלבישת צמר ופשתים? "	"1) לרבי יונתן לומר שהאיסור דוקא כשהם ביחד ולא גם בכל אחד לחוד. כתבו התוס' (ד""ה עד) שלר' יאשיה הסובר שגם בלא יחדיו משמעות הפסוק שיהיו שניהם ביחד כתבה התורה יחדיו לומר שלא יתחייב אם אינם קשורים יחד וכגון שקשר אחד מאחור.<br>2) לרבי יונתן כנ""ל. לר' יאשיה כתבו התוס' לומר שאינו אסור אם אינם תכופין בבגד אחד כגון שני מלבושים אחד של צמר ואחד של פשתים."	שבועות כז. - כז: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צט. נשבע שלא אוכל ככר זו או נשבע שלא אוכלנה, ואכלה ושייר ממנה כזית או פחות מכזית האם יכול לישאל ומדוע?<br>	"לרבא אם נשבע שלא אוכל ככר זו אם שייר כזית נשאל עליה שמתוך שמועילה שאלה לזית האחרון מועילה גם שאלה למה שאכל. אם נשבע שלא אוכלנה אם נשאר כזית חשוב להשאל עליו ואם לא נשאר כזית אינו חשוב להשאל עליו. וכתבו התוס' (ד""ה אם) שהוא משום שכבר עבר על שבועתו שכשנשבע שלא יאכלנה אין דעתו שלא ישייר פחות מכזית <sup>ז</sup>.<br>לאמימר אפילו אכלה כולה נשאל עליה, שכל שלא הביא קרבן אם אכלה בשוגג או שעוד לא לקה אם אכלה במזיד עדיין לא הסתיים ענין שבועתו, אבל כפתוהו על העמוד ללקות לא יוכל לישאל. ודעת הגמי שאף בכפתוהו על העמוד יכול לישאל כל עוד שלא לקה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ז.  וכ""כ הר""ן בשם הרמב""ן. וכתב הר""ן בשם הירושלמי שדין זה הוא לרבנן דר""ע, אבל לר""ע ששיעור אכילה בכל שהוא אפי' אם לא נשאר כזית יכול לישאל .</span>"	שבועות כז: - כח. ותוס'		
